כלים פדגוגיים
טיפ אחד ביום
כיצד מורים יכולים להמשיך ללמד, לתמוך ולשמור על יציבות בכיתה – גם בימים של אי-ודאות ומשבר?
לאחר אירועי 7 באוקטובר ומלחמת חרבות ברזל, יזמה קבוצת המחקר שלנו את "טיפ אחד ביום" - יוזמה שנועדה לתמוך במורים ולהעניק להם כלים פרקטיים, מבוססי מחקר, להתמודדות עם מציאות מורכבת. יצרנו מספר טיפים בעברית ובערבית – פשוטים ליישום, מבוסס ידע מחקרי, ומותאמים לעבודה בכיתה. הטיפים מספקים אסטרטגיות הוראה, הצעות לפעילויות, ושיטות לחיזוק תחושת הביטחון והחוסן של התלמידים. מטרתם לסייע למורים ליצור מרחב לימודי יציב, בטוח ומטפח – גם בזמנים הקשים ביותר.
תמיכה בתהליכי חקר
איך אפשר ללמד חקר בצורה שתהיה גם נגישה לתלמידים וגם תפתח את יכולות החשיבה שלהם?
הדיון סביב ההבדלים בין חקר מובנה לחקר מונחה מעסיק חוקרי חינוך כבר שנים. יש הטוענים שלמידה עם מעט מאוד הכוונה עלולה להעמיס על התלמידים, לגרום לתסכול ואף לפגוע בלמידה. מנגד, יש המדגישים שחקר אינו "למידה ללא הכוונה", אלא תהליך שבו המורה מספק לתלמידים פיגומים – רמזים, הכוונה ושאלות מכוונות – שמאפשרים להם לבנות את הידע בעצמם.
במסגרת הקורס "טכנולוגיה והוראת המדעים", פיתחו הסטודנטיות והסטודנטים דף עזר למורים המסייע לשלב בין חקר מובנה לחקר מונחה. הדף כולל טבלה עם שני סוגי פיגומים: כאלה המוסיפים מבנה ותמיכה, וכאלה שמעודדים חשיבה עצמאית והובלה עצמית של התלמידים בתהליך החקר. הכלי הזה מאפשר להתאים את אופי הלמידה לכיתה – למשל, להתחיל בחקר מובנה ולהתקדם בהדרגה למונחה, לשלב בין השניים באותו ניסוי, או להשתמש בו להוראה דיפרנציאלית.
אסטרטגיות לעידוד למידה בהכוונה עצמית
איך אפשר לעזור לתלמידים לנהל את הלמידה שלהם בצורה טובה יותר – לחשוב בצורה מסודרת, לשמור על מוטיבציה, וגם לנהל את הזמן והמאמץ שלהם בכיתה?
במסגרת עבודות מחקר של סטודנטיות לתואר שני, ובשיתוף הסטודנטיות והסטודנטים בקורסים שלנו, פותחו חוברות אסטרטגיות המאגדות עשרות כלים מעשיים לפיתוח למידה בהכוונה עצמית.
המשאב כולל שלושה תחומים מרכזיים:
-
וויסות של היבטים קוגניטיביים - אסטרטגיות לשיפור החשיבה, תכנון ותיעוד תהליך הלמידה.
-
וויסות מוטיבציה - כלים להעלאת המוטיבציה, לניטורה ולניהולה לאורך ביצוע משימות.
-
וויסות התנהגות - ניהול זמן, ניהול מאמץ ובקשת עזרה במידת הצורך.
-
שליטה בתפיסות אודות משימה ואודות סביבת הלמידה – אסטרטגיות להעלאת המודעות לתפיסות על ההקשרים הלימודיים.
כל האסטרטגיות מלוות בהסבר ובהצעות ליישום, כך שכל מורה יכול לבחור את הכלים המתאימים לכיתה שלו.
היבטים פדגוגיים של למידה מקוונת
איך מלמדים באופן מקוון בצורה מיטבית?
במהלך תקופת הקורונה נדרשה מערכת החינוך לעשות מעבר חד מהוראה פנים־אל־פנים להוראה מקוונת - אתגר לא פשוט למורים ולתלמידים כאחד. כדי לתת מענה לצרכים שעלו, יזמה לשכת המדען הראשי במשרד החינוך קבוצות עבודה שהתמקדו בהיבטים שונים של הלמידה המקוונת. קבוצת העבודה שעסקה בעקרונות הפדגוגיים גיבשה מסמך מסכם, הכולל קווים מנחים חשובים להוראה סינכרונית וא־סינכרונית כאחד. המסמך המצורף מציע למורים עקרונות מעשיים שיכולים להפוך את הלמידה המקוונת לאפקטיבית, ברורה ומיטבית יותר.
מתחברים לשטח
איך נראה כשמחקר אקדמי פוגש את כיתת הלימוד?
בעמוד הזה תמצאו את התשובה - אוסף עשיר ומגוון של כלים פדגוגיים, משאבים ותוכניות לימוד שפותחו בשיתוף סטודנטים, חוקרים ושותפים מהשטח – כולם מבוססים על ממצאי מחקר עדכניים ופרקטיקות מוכחות. מטיפים יומיים למורים בתקופות מאתגרות, דרך אסטרטגיות לפיתוח למידה בהכוונה עצמית, ועד יחידות הוראה חדשניות ותכניות בינלאומיות - הכל מבוסס מחקר, פרקטי, ומוכן לשימוש בכיתה. כל משאב כאן נבנה כדי להעניק לכם ערך מיידי – ולחבר בין עולם המחקר לבין העשייה החינוכית בשטח.
תכניות לימודים
יחידות הוראה במדעים: מתקדמים לעבר הוראה מבוססת פרויקטים
איך אפשר להפוך את לימודי המדעים לחוויה פעילה, חקרנית ומשמעותית – שמפתחת אצל תלמידים אוריינות מדעית אמיתית?
אוריינות מדעית היא אחד היעדים המרכזיים של החינוך המדעי במאה ה־21. כדי להשיג מטרה זו, חשוב לאפשר לתלמידים להתנסות בסביבות למידה שמעודדות חקר, סקרנות וחשיבה ביקורתית – תוך פיתוח מיומנויות כמו שאילת שאלות, תכנון ניסויים, פיתוח מודלים, שימוש בחשיבה חישובית ותקשורת מדעית.
במסגרת הקורס "טכנולוגיה והוראת המדעים", הסטודנטיות והסטודנטים מתנסים בלמידה וחקר מנקודת מבט של תלמיד ומורה כאחד, לומדים על סביבות סוציו-קונסטרוקטיביסטיות ועל פיגומים פדגוגיים, ומיישמים את הידע בפיתוח יחידות הוראה קצרות. היחידות מבוססות על סימולציות מתוקשבות המשלבות ידע מדעי ומיומנויות חקר, במטרה לטפח אוריינות מדעית וליצור חוויית למידה פעילה, חקרנית ומשמעותית.
עידוד חשיבה חישובית בכימיה
שמעתם על חשיבה חישובית? ועוד בכימיה?....
המושג חשיבה חישובית מתייחס לחשיבה המשתמשת בכלים חישוביים על מנת לפתור בעיות מורכבות. היא כוללת מגוון מיומנויות הנדרשות על מנת לפתור בעיות באופן יעיל באמצעות פתרונות הניתנים לשימוש חוזר בהקשרים שונים. חשיבה חישובית יכולה לקדם תהליכי מידול ובכך לסייע להבנת הקשר בין התופעות ברמה המיקרוסקופית והמאקרוסקופית. מכאן, שעידוד חשיבה חישובית ישפר את היכולת של התלמידים להבין את הקשר בין המבנה החלקיקי של החומר לבין תופעת מורכבות בחיי היום יום, קשר המהווה אתגר עבור תלמידים.
היחידה "מסע למבנה החומר" בעברית ובערבית, פותחה במסגרת עבודת התזה של מרוא לביב עליאן בהנחיית ד"ר עידית אדלר וד"ר תום ביאליק. מטרת היחידה היא לסייע לתלמידים להבין את הקשר בין המבנה המולקולרי של החומר ובין מצבי צבירה, באמצעות תמיכה בהיבטים של חשיבה חישובית במסגרת פעילות שימוש ופיתוח של מודלים.
Health in Our Hands:
What controls my health?
כשמדע פוגש קהילה
בתכניות הלימוד של Health in Our Hands התלמידים יוצאים למסע חקר סביב סוגיות בריאות אמיתיות, כמו גנטיקה והשפעת הסביבה, ומגלים איך המדע יכול לשנות את החיים שלנו. בעזרת למידה מבוססת פרויקטים בהשראת הקהילה, הם חוקרים, מפתחים מודלים, ומציגים את הממצאים שלהם בכנס בריאות קהילתי. מדע עם משמעות – גם בכיתה וגם מחוץ לה.
מאמרים לאנשי ונשות חינוך
בחזרה לשגרת למידה: למידה בהכוונה עצמית בהוראת הביולוגיה ככלי לשיקום וצמיחה
המאמר עוסק בחשיבות של למידה בהכוונה עצמית (self-regulated learning – SRL) בתהליך החזרה לשגרה, שיקום וצמיחה של תלמידים לאחר משבר, בדגש על הוראת הביולוגיה. למידה בהכוונה עצמית מוגדרת כתהליך פעיל שבו תלמידים מציבים מטרות, מנטרים ומווסתים את התהליכים הקוגניטיביים, המוטיבציוניים, ההתנהגותיים וההקשריים שלהם. במאמר מוסברים ההיבטים השונים של תהליך זה, לצד הצגת מודל בן ארבעה שלבים לפיתוח מיומנויות ויסות עצמי. המאמר מדגים דרכים מעשיות לשילוב המיומנויות הללו בהוראת הביולוגיה באמצעות פרויקט "ביוחקר ברשת" בדגש על שילוב אסטרטגיות לוויסות הלמידה במהלך החקר השיתופי. גישה זו מקנה לתלמידים כלים חיוניים להתמודדות עם האתגרים בלמידה לאחר משבר, תוך שימור הוראת הידע והמיומנויות הנדרשות בתחום הביולוגיה. המאמר מציע דרכים מעשיות למורים לשלב אסטרטגיות של למידה בהכוונה עצמית בכיתה, ויכול לסייע למורים המעוניינים לשלב עקרונות של למידה בהכוונה עצמית במהלך ההוראה בכיתה.
שילוב תמיכה מטה-קוגניטיבית בהוראת חקר –
כיצד ומדוע?
מחקרים מראים כי ניתן לפתח יכולות מטה-קוגניטיביות באמצעות הוראה ותרגול. יכולות אלה מהוות מרכיב מרכזי בפיתוח של לומד בעל למידה עצמאית, ומשפיעות באופן ישיר וחיובי על הישגי התלמידים במגוון תחומים. תוצאות המחקר המתפרסם כאם תומכות בחשיבות השילוב וההטמעה של תמיכה מטה-קוגניטיבית במהלך ההוראה של תהליכי חקר בפרט ושל תהליכי למידה תובעניים נוספים בכלל.
פיתוח אוריינות סביבתית בקרב תלמידים באמצעות למידה משתפת
המחקר מציג מודל לפיתוח אוריינות סביבתית בקרב תלמידים, שבו שולבו שתי ההשקפות השונות של החינוך הסביבתי: זאת הרואה חשיבות רבה בקידום יכולות קוגניטיביות מסדר גבוה, והזאת הרואה בהיבט ההתנהגותי את המטרה של החינוך הסביבתי
NGSS curricula is for all teachers –
use out Roadmaps!
In this blog post we describe NGSS-aligned curricula for middle school — and middle school teachers, in particular. How can middle school teachers learn how to lead their students in learning? There’s a NGSS-style Roadmap for that — as you will soon see. Start your engines, please!
A deep dive from teacher's perspective into a middle school NGSS-aligned curricula:
Health in Our Hands
In this webinar we present how technology, specifically Roadmap platform, can support teachers in delivering NGSS-aligned curricula.
איך נשמעת חשיבה חישובית
בשיעורי כימיה?
אפיון תהליכי חשיבה חישובית בשיח של תלמידים במהלך פיתוח של מודלים לחקירת
המבנה החלקיקי של החומר
המאמר מציג יחידת לימוד חדשנית לתלמידי כיתה י', המשלבת פיגומים לחשיבה חישובית בתהליך פיתוח מודלים של המבנה החלקיקי של החומר. היחידה נועדה לגשר בין ההבנה המאקרוסקופית, המיקרוסקופית והסמלית של תופעות בכימיה, ולעזור לתלמידים לפרק משימות מורכבות, להתמודד עם היבטים מופשטים, וליישם את הידע שנרכש בבעיות חדשות. במחקר נותחו היבטי החשיבה החישובית שעלו בשיח התלמידים בעת העבודה על המשימות, במטרה להבין כיצד התמיכה שסופקה סייעה להם בהתמודדות עם האתגרים המורכבים של המידול הכימי.