עולמות המחקר שלנו
קבוצת המחקר שלנו פועלת בנקודת המפגש שבין מדע, חינוך וחברה, ומתמקדת בשאלות שמטרתן קידום חברה בת־קיימא.
אנו רואים בהוראת המדעים כלי משמעותי לפיתוח ידע, מיומנויות וערכים שיסייעו ללומדות וללומדים להתמודד עם אתגרי הסביבה, הבריאות והצדק החברתי, ולפעול מתוך אחריות אישית וחברתית. המחקרים שלנו עוסקים בין היתר בפיתוח סביבות למידה שמקדמות חשיבה גבוהה, בלמידה בהכוונה עצמית, בשילוב קהילות בתהליכי הוראה למען שלומות, ובהטמעה של פרקטיקות מבוססות מחקר בשדה ההוראה. אנחנו משלבים גישות כמותניות ואיכותניות, חוקרות וחוקרים את המתרחש בכיתה – ובונים יחד עם השטח את ההוראה של המחר.
סביבות סוציו-קונסטרוקטיביסטיות הן סביבות למידה שבהן הלומדים בונים את הידע שלהם תוך הנחיה מתאימה ובאמצעות יחסים חברתיים. סביבות כאלה כוללות למידה מבוססת חקר, פרויקטים, מידול ועוד. הן תורמות לפיתוח ידע, ערכים ומיומנויות החשובים לחברה בת־קיימא, ומתאימות במיוחד להוראת המדעים משום שהן משלבות הבנה מדעית עם מיומנויות חקר ומגבירות את המוטיבציה של הלומדים. למרות יתרונותיהן, סביבות כאלה אינן שכיחות בשדה בשל האתגר שבניהולן והתמיכה הנדרשת בתהליכים מורכבים. המחקרים שלנו בוחנים כיצד ניתן להעצים את הלמידה בסביבות אלו, להבין לעומק את תהליכי החשיבה והתהליכים המטה-קוגניטיביים שמתרחשים בהן, ולפתח דרכים יעילות לתמיכה בהוראה מסוג זה.
קידום למידה משמעותית בסביבות למידה סוציו-קונסטרוקטיביסטיות
אדלר, ע', ציון, מ', מברך, ז' (2017). שילוב תמיכה מטה-קוגניטיבית בהוראת חקר – כיצד ומדוע? קריאת ביניים – ביטאון למורי מו"ט בחט"ב,28, 34-41. קישור
לביב עליאן, מ', ביאליק, ת', אדלר, ע' (2025). איך נשמעת חשיבה חישובית בשיעורי כימיה? אפיון תהליכי חשיבה חישובית בשיח של תלמידים במהלך פיתוח של מודלים לחקירת המבנה החלקיקי של החומר. עלון מורי הכימיה. קישור
Zion, M., Adler, I., & Mevarech, Z. (2015). The effect of individual and social metacognitive support on students’ metacognitive performances in an online discussion. Journal of Educational Computing Research, 52(1), 50-87. https://doi.org/10.1177/0735633114568855
Adler, I., Schwartz L., Zion, M., & Madjar, N. (2018). Reading between the lines: Supporting students' motivation in an on-line forum during an open inquiry process. Science Education, 102(4), 820-855. https://doi.org/10.1002/sce.21445
Schwartz L., Adler, I., Madjar, N., & Zion, M. (2021). Rising to the challenge: The effect of individual and social metacognitive scaffolds on students’ expressions of autonomy and competence throughout an inquiry process. Journal of Science Education and Technology, 30, 582-593.
https://doi.org/10.1007/s10956-021-09905-4
Dubovi, I. & Adler, I. (equal contribution) (2022). Students’ engagement while learning with online computer-based simulations: The impact of COVID-19 anxiety and the mediating role of boredom. Interactive Learning Environments, 1-16. https://doi.org/10.1080/10494820.2022.2100427
Adler, I., & Sarsour, L. (2023). A case of two classes: the interplay of teacher’s guidance with structuring or problematizing scaffolds within inquiry-based environments. Instructional Science, 1-23. https://doi.org/10.1007/s11251-023-09649-1
Adler, I., Lieberman, L., & Dubovi, I., (2025). The impact of levels of immersion on learning: Electrodermal activity and eye-tracking study. Journal of Computer assisted Learning. http://dx.doi.org/10.1111/jcal.70067
למידה בהכוונה עצמית נחשבת לאחת המיומנויות המרכזיות שמערכת החינוך שואפת לקדם. לומדים שמפתחים יכולת זו מצליחים לנהל את הקוגניציה, המוטיבציה וההתנהגות שלהם בדרך להשגת מטרות לימודיות. חשיבותה גברה במיוחד בתקופה שבה למידה בהכוונה עצמית הפכה להכרחית בעקבות למידה מרחוק והתפתחות טכנולוגית מואצת. המחקר בתחום לרוב מתמקד בלומדים עצמם, אך קבוצת המחקר שלנו שמה דגש ייחודי על תפקיד המורה בקידום היכולת הזו. אנו חוקרות כיצד מורות ומורים יכולים לעורר, לתמוך ולטפח למידה עצמאית בקרב תלמידיהם, בין אם דרך עיצוב סביבות למידה מתאימות ובין אם באמצעות פדגוגיה מכוונת. כמו כן, אנו בודקים כיצד טכנולוגיות חדשות, ובהן בינה מלאכותית, יכולות לתמוך בהכשרת מורים למטרה זו.
מינוף הזדמנויות ללמידה בהכוונה עצמית בכיתת המדעים
אגמון מ', יאסין, ס', סאבא-בטשון, ק', אדלר, ע' (2025). בחזרה לשגרת למידה: למידה בהכוונה עצמית בהוראת הביולוגיה ככלי לשיקום ולצמיחה עלון מורי הביולוגיה. קישור
Adler, I., Warren, S., Norris, C., & Soloway, E. (2025). Leveraging opportunities for self-regulated learning in smart learning environments. Smart Learning Environments, 12(1), 6. https://doi.org/10.1186/s40561-024-00359-w
אזרחי המחר יתמודדו עם סוגיות מורכבות הקשורות בקשרים שבין מדע, טכנולוגיה וחברה. להוראת המדעים תפקיד משמעותי בהכנת התלמידים להתמודדות זו, לא רק כמי שעשויים להיות מדענים, אלא כאזרחים מעורבים, ביקורתיים ואכפתיים. וראה זו אינה עוסקת רק בהקניית ידע מדעי, אלא גם בפיתוח זהות, תחושת מסוגלות, ויכולת לפעול בעולם מורכב. מחקרים שלנו בתחום זה מתמקדים ביצירת סביבות למידה אותנטיות שמבוססות על חיי היומיום של הלומדים, משלבות קהילה, מעודדות מעורבות חברתית ומקדמות תפיסות של צדק חברתי. אנו בוחנים שילוב בין סוגי ידע (funds of knowledge), זהות מדעית, קהילות ידע, וכן שימוש בגישות של מחקר שיתופי עם הקהילה (community-based participatory research- CBPR). השאיפה שלנו היא לעצב חינוך מדעי שמחבר בין ידע מדעי לבין פעולה חברתית, ובכך תורם לשלומות אישית וחברתית כאחד.
מדע מבוסס קהילה
למען שלומות
(wellbeing)
אדלר, ע', ציון, מ', מברך, ז' (2016). פיתוח אוריינות סביבתית בקרב תלמידים באמצעות למידה משתפת. קריאת ביניים – ביטאון למורי מו"ט בחט"ב, 26, 27-36. קישור
Adler, I., Zion, M., & Mevarech, Z. R. (2016). The effect of explicit environmentally oriented metacognitive guidance and peer collaboration on students’ expressions of environmental literacy. Journal of Research in Science Teaching, 53(4), 620-663. https://doi.org/10.1002/tea.21272
Modell, S., Bayer, I., Morales, C., Adler, I., & Green-Moton, E. (2023). Health in Our Hands: A new genomic framework for schools and communities. Journal of Community Genetics, 14, 211-215. https://doi.org/10.1007/s12687-022-00631-x
Adler, I., & Karam, C. (2023) Djaji mahsheye, Moghrabeye and Labaneh: Making science relevant. Journal of Research in Science Teaching, 1-34. https://doi.org/10.1002/tea.21866
Ortal-Ivri, G., Adler, I., Zion, M. (2023). Promoting environmental literacy among education students by supporting self-regulated learning. Ecology and Environment, 14(2) (Hebrew). LINK
Golumbic, Y. N., Adler, I., Gutman, N., Gueta, T., & Ben-Ami, F. (2025). Becoming a facilitator through co-design: a community of practice approach for facilitator engagement in a youth-centric citizen science initiative. International Journal of Science Education, Part B, 1-16. https://doi.org/10.1080/21548455.2025.2488406
פרקטיקות מבוססות מחקר נשענות על תובנות שהצטברו ממחקר חינוכי, והן בעלות פוטנציאל ממשי לשפר את איכות ההוראה. עם זאת, הן אינן מוטמעות תמיד בשדה. עם זאת, הן אינן מוטמעות תמיד בשדה – בין היתר בשל פערים בין עולמות התאוריה והפרקטיקה, זמן מוגבל של מורים להיחשף למחקר, וחסמים מערכתיים. קבוצת המחקר שלנו שואפת לגשר בין התאוריה לפרקטיקה באמצעות פיתוח מודלים להכשרת מורים שישלבו גישות מחקריות בהוראה יומיומית. במחקרים אלו אנו בוחנים שלושה מנגנונים מרכזיים: חציית גבולות ואמצי מעבר (boundary crossing), שימוש בתיאורית cultural historical activity theory (CHAT), והוראה רפלקטיבית. הדגש הוא על פיתוח מודלים להכשרת מורים שיאפשרו למורות ולמורים לאמץ גישות חדשניות, להבין לעומק את הפרקטיקות שבהן הם פועלים, ולהיות שותפים ביצירת חינוך שמקדם חברה בת־קיימא. השקעת מאמצים באפיק זה מגבירה את הסיכוי שתובנות מחקר תיושמנה בשדה ותהפוכנה למרכיב חי בפיתוח מקצועי מתמשך של מורים.
עידוד הטמעת פרקטיקות הוראה מבוססות מחקר בקרב מורים
Zion, M., Schwartz, S. R., Rimerman-Shmueli, E. & Adler, I. (2018). Supporting teachers’ perception of Nature of Science and Inquiry through personal experience and perception of inquiry as a dynamic process. Research in Science Education, 50, 1281-1304. https://doi.org/10.1007/s11165-018-9732-9
Adler, I., Rimerman-Shmueli, E., & Zion, M. (2019). Fostering teachers’ reflections on the characteristics of dynamic inquiry through metacognitive prompts. Journal of Science Teacher Education, 30(7), 763-787. https://doi.org/10.1080/1046560X.2019.1627060
Adler, I. & Akad, I. (2024). New roles for science teachers: A cultural-historical activity theory intervention to support education for health, wellbeing, and citizenship. Teaching & Teacher Education - TATE https://doi.org/10.1016/j.tate.2024.104635