הקבוצה לחקר הוראת המדעים
למען חברה בת קיימא
בהובלת ד"ר עידית אדלר

בקורס שנתי זה אנחנו חוקרות וחוקרים איך להשתמש בטכנולוגיה כדי לפתח אצל תלמידים את מיומנויות החקר, הכוללות בין היתר: שאילת שאלות, פיתוח מודלים, תכנון ניסויים, ניתוח נתונים, ותקשורת המדע. הקורס מבוסס על עקרונות קונסטרוקטיביסטיים של למידה, ומתמקד בתכנון סביבות למידה עשירות, שמקדמות חשיבה מסדר גבוה, מעודדות חקר, ונתמכות בפיגומים פדגוגיים וטכנולוגיים. במהלך הלימוד, המשתתפים מתנסים במגוון כלים, נחשפים למחקרים עדכניים בתחום, ובונים בעצמם יחידת הוראה חדשנית שמבוססת על מודל חקר ועל שימוש מושכל בטכנולוגיה.

בסמינר הזה אנחנו יוצאים למסע מחקרי. מטרת הסמינר היא לחשוף את הסטודנטים למחקר אותנטי בתחום החינוך המדעי, תוך התנסות אקטיבית בכל שלביו. לאורך השנה, הסטודנטיות והסטודנטים מתעמקים במודלים תיאורטיים של למידה בהכוונה עצמית – קוגניציה, מוטיבציה, התנהגות, והקשר – ובוחנים כיצד הם באים לידי ביטוי בפרקטיקה. במקביל, הם מתנסים בכל שלבי המחקר: ניסוח שאלות, איסוף נתונים, ניתוח איכותני, וכתיבת דיון ומסקנות. העבודה נעשית בליווי אישי ובקבוצות, וכוללת גם הפצת ממצאים – דרך כתיבה, הצגה בכנס מסכם, ועבודה עם קהילת הוראת המדעים. הסמינר משלב בין תיאוריה ושטח, ומעודד חשיבה ביקורתית, שיתופית וחדשנית – מתוך מטרה להכשיר חוקרי וחוקרות חינוך שיהיו מחוברים גם למחקר וגם לעשייה.

בקורס הזה אנו צוללים לעולם הגישות השונות להוראת המדעים, ובוחנים את מקומן לאורך ההיסטוריה, את נקודות הדמיון והשוני ביניהן, ואת ההשפעות שלהן על אופן ההוראה, הלמידה ותפיסת התלמידים את תחום המדע. במהלך הקורס נעסוק במושגים כמו אוריינות מדעית, הוראה למען צדק חברתי, חיבור לקהילה, ידע מסורתי-אקולוגי, מדע אזרחי ולמידה מבוססת פרויקטים. הסטודנטיות והסטודנטים נחשפים לתוכניות לימוד מהארץ ומהעולם, ומפתחים כלים לניתוח ביקורתי של תוכניות אלה – דרך קריאה במאמרים מרכזיים, דיונים, ופיתוח מחוונים להערכה. הקורס מהווה הזדמנות לחשוב מחדש על התכליות של הוראת המדעים, ולהבין איך אפשר לעצב הוראה שמחברת בין מדע, תרבות, קהילה וחיים.

בקורס זה אנחנו בוחנים כיצד אפשר לקרוא מחקרים חינוכיים לא רק כדי להבין תיאוריה – אלא כדי לתרגם אותה לפרקטיקות הוראה רלוונטיות ומשמעותיות. הסטודנטיות והסטודנטים מתנסים בקריאת מאמרים עדכניים בתחומי הוראת המדע והטכנולוגיה, תוך ניתוח מרכיביהם התיאורטיים והפדגוגיים. לאורך הסמסטר נבנים יחד “ארגזי כלים” פדגוגיים הנשענים על המחקר, ונבחנת הדרכים שבהן תובנות מחקריות יכולות להפרות עשייה חינוכית. הקורס מדגיש את הדיאלוג בין תאוריה לפרקטיקה, ומזמין לחשוב: לא רק איך מלמדים – אלא למה כך מלמדים, ואיך אפשר ללמד טוב יותר כשמתבססים על ידע מחקרי

אחת ממטרות החינוך במאה ה־21 היא לא רק ללמד – אלא להכין תלמידים ללמידה עצמאית, לכל החיים. לכן, בקורס זה אנחנו מתמקדים בתפקיד של המורה כמכוון למידה. הקורס משלב בין תיאוריה למעשה: נלמד מושגים מרכזיים בתחום, נתנסה בסימולציות חינוכיות המדמות רגעים יומיומיים בכיתה (שיעור, פרויקט, מבחן, או עבודה מעבדתית), ונפתח יחד אסטרטגיות להתמודדות מיטבית עם אותם רגעים. באמצעות תרגול, רפלקציה ודיון, נבחן כיצד תכנון מטרות, ניטור עצמי, הערכה עצמית, ועבודה בקבוצה – יכולים להפוך לחלק מהתרבות הפדגוגית של מורות ומורים שמקדמים לומדים עצמאיים.

בקורס זה אנו מתעמקים בעולם של מחקר חינוכי בתחומי המדעים והמתמטיקה, ורוכשים כלים להבנתו, ניתוחו ולביצועו. הקורס חושף את הסטודנטיות והסטודנטים למגוון רחב של עבודות מחקר עכשוויות, תוך היכרות עם שיטות מחקר כמותיות, איכותניות ומשולבות. נלמד כיצד לבחור מסגרת תיאורטית, לנסח שאלת מחקר, לאסוף ולנתח נתונים – ובעיקר, כיצד לשמור על קוהרנטיות בין כל מרכיבי המחקר. במהלך הקורס נבנה תשתית שמאפשרת לכתוב עבודת מחקר עצמאית או לערוך מחקר פעולה בכיתה, תוך התבוננות ביקורתית על הקשר בין מחקר לעשייה החינוכית. זהו קורס שמחבר בין חשיבה מדעית, שיטות חינוכיות, ושאיפה לשיפור מתמיד של ההוראה.